<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שביעי סעיפים ד'—ה'</h1>
<h2>דף לו.</h2>
יש מן הגדולים שפסק המרקחות שאינן נאכלין אלא לרפואה, כל זמן שיש הנאה לחיך מברך עליהם ברכה הראויה להם. ואם הם מפירות האילן, מברך בורא פרי העץ. ואם מפירות האדמה, בורא פרי האדמה. ורב עמרם גאון כתב שכל דבר הנאכל לרפואה, אע"פ שיש ממנו הנאה לחיך, אינו מברך עליו כלל. יש מן הגדולים שפסק השותה (מן) [מי] דקרים לרפואה, מברך בורא מיני רפואות וכן כל כיוצא בזה. ולא מצאתי באחד מן הפוסקים שהביא זה הפסק. ויראה לי שדעתם שאין זה כהלכה.
